במאמרי הקודם שיתפתי בחלק מהכלים בעבודה עם בוגרים שאומצו מברזיל בשנות ה- 80 כאשר הכלי המשמעותי ביותר היה קו הזמן דרכו בררנו זיכרונות ואירועים גם מהעבר הרחוק ביותר.

ממקום זה אפשר היה לבחור טכניקות שסייעו באופן משמעותי למונחים ופתחו בפניי כמי שליוותה אותם בתהליך זה עולם חדש.

התגובות למאמר מצד בוגרים מאומצים שאני מכירה/ הכרתי בעבר היו רבות ולכן בחרתי להציגן בפניכם בצורה אנונימית.

 

בחורה כבת 28 אמרה: "השאלות שעלו במאמר הן בדיוק השאלות שמטרידות אותי בכל   פעם שאני בקשר אינטימי".

 

בחור בן 30 ציין: " לראות שיש שותפים לתחושות שאני סוחב בלב מצד אחד משמחות ומצד שני מעלות עצב."

בחור בן 29 אמר:" החלום שלי הכי סמוי לדעת מי זו האם שזרקה אותי ואני בכל זאת רוצה להכיר אותה."

בחורה בת 32 אמרה: "האכזריות של סחר בילדים ובי מטריפה אותי ולא נותנת מנוח."

בחור בן 30: " אני לפעמים מרגיש כפויי טובה כלפי הורי שגידלו אותי ונתנו לי לחיות בכלוב של זהב."

הבחורה שעליה כתבתי במאמר וסיימה את התהליך אמרה: " כל כך פשוט ליצור בראש תמונה כל כך אמיתית ומרגיעה של אמא -רק בעזרת התהליך שעברתי איתך אני היום פורחת- תודה !"

הרגשתי עוצמה בכל תגובה שהגיעה לנייד שלי ואף בחרתי לא לשתף בחלק מהתגובות אבל רואה ומאמינה שנלפ ללא ספק יוצר ניקוי במקום הכי קשה עבור בוגרים אלה- הכי ויותר מגיע להם לחיות ולחיות בביטחון עם עצמם! !

 

נכתב ע"י

תמי זלכה MA ייעוץ חינוכי ומומחיות בעבודה עם הורים ומתבגרים