הדמיה בדמיון מודרךמטאפורת מעוף הפרפר כתבה רוזי רהט

מטרה: העצמה מתוך נסיונות/מאבקים בחיים ,הכרה בסדר המתקיים בעולם- חשיבות כל שלבי החיים

כאשר את יושבת על הכורסה המרווחת שלך בפינה האהובה שלך בקן הביתי שלך.

את שומעת את המוסיקה המתנגנת ברקע ומרגישה איך האוויר נכנס  לריאותייך ויוצא, נכנס ויוצא דרך ה פה. (כן בדיוק ככה.)

את יכולה להתחיל להרגיש איך כל גופך נכנס לרפיון, לשקט.

וכשאת שמה לב לתחושה המתפשטת לך בנעימות בכל הגוף, את יכולה לאפשר לשלווה הזאת לשכון בתוכך. 

כשאת מודעת לתהליכים העוברים בך, את מוזמנת לדמיין את עצמך בטיול רוגע לטבע, הנוף הפסטורלי ביום שמש בהיר עובר מול עינייך.

את רואה שדה של תבואה בשלה המתנוענעת ברוח. השיבולים מלאים ומוכנים לקציר.

את נכנסת לשביל בשדה המזמין אותך ומתוך השיבולים את מבחינה בכתמי הצבע.

ככל שאת מתקדמת בשדה את יכולה לראות יותר ויותר צבעוניות, פרחי האירוס הסגול ולאחר מכן את פוגשת את הפרג האדום ולאחריו פרחי הנורית הצהובה .

כשאת מוקפת במרבד הססגוני את מבחינה ביער של עצים עתיקים ובוחרת לגלות את נסתריו.

רוח מרעננת מקבלת את פנייך, הצל הנעים עוטף את גופך ומאפשר לך להתבונן בפרטים הקטנים. 

את מבחינה בזחל שכל מגמתו היא לאכול כמה שיותר כדי לאגור כוחות לקראת השלב הבא בחייו.הזחל מרגיש באינסטיקנט שלו שעליו לנצל את ההזדמנויות שנינתו לו כדי להגיע מוכן לשלב הבא בהתפתחותו.לאחר שאכל והתמלא הוא נכנס לפקעת וכשיש לו מאגרי האנרגיה זמינים שהכין מראש הוא מוכן לעבור עם עצמו תהליך של גדילה.

הוא יודע שהגיע הזמן לבנייה פנימית, כאילו יש לו זמן להתבוננות פנימית, יודע שיימצא את התשובות שממתינות לו ומוכנות עבורו, סומך על החוכמה הפנימית שלו  שתוביל אותו לגדול ולהתפתח ולהפוך לפרפר , חוכמת הטבע שמצויה בו מדרכיה את הגוף שלו למסלול המיועד לו.

התוואי כבר רשום מקדמת דנן אבל הוא יגלה אותו בעצמו.

ובתוך הפקעת מתחוללים שינויים גדולים, משמעותיים גם אם לא נראים החוצה.

הוא אוגר כוחות גדל ומתפתח . עד שיום אחד הוא מרגיש מוכן לצאת לעולם.

הוא חש קושי בבקיעת הפקעת אבל הוא לא מוותר כי הוא יודע שכל התנגדות פועלת לטובתו- מחשלת אותו – מחזקת איבר נוסף בגופו, בחינה נוספת .

הוא אינו מתייאש וללא לאות הוא פורם חוט אחר חוט את הקשרים- הפלונטרים.

נוצר פתח בעטיפה, הוא ממשיך ופורם   עד שהוא  להבקיע ויוצא לאוויר העולם…

פרפר יפה תואר צבעוני מאוד המתעופף לו ביום אביבי שטוף שמש.

הכנפיים שלו מאפשרות לו לעוף בשמיים לאחר שהתחזקו כשנאבק בפקעת, בסבך, באי וודאות.

אבל כעת הכל ברור, זה  היה חלק מדרכו של הטבע לחזק אותו ולאפשר לו

לעוף בקלילות  … יודע שהוא יצירה ייחודית של הטבע ושהתהליך שעבר עיצב אותו.

הוא פורס את כנפיו הצבעוניות למרחב 

ומתרחק ממך יותר ויותר עד שהופך לנקודת זעירה בשמים. 

את יוצאת מהיער עם הבנות חדשות וכוחות רעננים ונפגשת שוב עם הפרחים המושכים את מבטך.

משק הפרפר כבר לא נראה באופק אך התהליך שעבר לנגד עינייך משלב הזחל עד שהפך להוויה חדשה  לגמרי יישאר חקוק בליבך ותוכלי להזכר בו מתי שתרצי. 

אני מזמינה אותך כשתרגישי שיהיה לך מתאים להתרחק מהשדה לאט לאט ולחזור לכורסה המרופדת שלך ….