מתוך תהליך  בקבוצה שהעבירה בוגרת של הקורס . יפה כץ

 שלב ב, לאחר שבוע. –

שבו בנוחות, הגוף רגוע ושלו, קחו מספר נשימות עמוקות ומלאו את הגוף באויר נקי,ונישפו לאט.

ובכל שאיפה ונשיפה, הגוף הופך רגוע יותר והשרירים רפויים והנשימה רציפה וזורמת.

עכשו תדמינו את עצמכן פוסעות ונכנסות אל היער הגדול והמוכר לכן, שטיילתן בו בשבוע שעבר

ואתן רואות את מיגוון העצים שבו. וכך כשאתן הולכות בנחת בין העציםמתחברות לאוירה המיוחדת של הטבע, ואתן מעמיקות ביער אתן הופכות יותר ויותר רגועות , והנשימה שליווה ואיטית, ואתן מתקדמות

אל קרחת היער הקסומה שהיה לכן כל כך טוב להיות בה.

והנה אתן מגיעות אל קרחת היער, ונכנסות אליה בשלווה ובטחון, ואתן מתמלאות בתחושה פנימית

של שמחה .

.ועכשו אתן לוקחות נשימה עמוקה, ובנשיפה אתן רואות את העץ שלכן, העץ שהייתן בשבוע שעבר.

הביטו עליו, האם הוא נראה שונה היום? ומה שונה בו ? האם זה הצבע. או הצורה.?

הביטו על הגזע , האם הוא איתןיותר? יציב ורחב יותר.?שימו לב ךפרטים.

ועכשו התמקדו בשורשים, איך הם נראים? ישרים או מפותלים? עמוקים או רדודים?עיקבו אחר

השרשים, לאן הם מגיעים? לאיזה עומק, וראו לאן הם מתחברים? היכן מקור החיים של העץ?

מהיכן הוא מקבל את אנרגיית החיים והביטחון שלו?

ועכשו ראו את העץ שלכם בעונת החורף, הכל אפור, קר, ועצוב. גשמים חזקים שוטפים את העץ

רוח סערה נושבת. ראו מה קורה לעץ שלכם?איך הוא נראה.?איך הוא עומד בסערה?

ועכשו זה הזמן לקחת עוד נשימה מלאה, ובנשיפה מישתנה מזג האויר- עונת הקיץ! חום כבד , שרב

והביטו מה קורה לעץ שלכן?איך הוא שורד? האם הוא מחובר עדין למקור האנרגיה שלו? מה צבעו עכש?

ועכשו, עיקבו אחרי המבקרים שבאים אל העץ, האם באו בעלי-חיים? אנשים?

האם זו משפחה שנופשת לה בצל העץ שלכן?מה הוא תורם להם, ומה הם נותנים לו?מה לדעתכם מרגיש העץ? מה המסר שלו למבקרים, ולכם?

שימו לב לתחושה שממלאת אתכם, איך אתן מרגישות לאחר שחוויתםאת החווית העץ בשנית, עם כל המעברים? ועכשו שימו לב, מה אתן נושאות איתכן לעתיד, אלו למידות והבנות לגבי עצמכן.

שימרו את התמונה והידע בזיכרון, ותנו להם שם.

הישארו עם התחושה הזו עוד הספר דקות והפנימו אותה.

ועכשו קחו עוד נשימה עמוקה, ובנשיפה העץ מתפוגג לו. בידיעה שתמיד תוכלו לראותו כשתחפצו.

והנה אתן שוב בקרחת היער הקסומה עם כל הידע והחוויה. ואתן מתחילות לצעוד לכיוון היציאה מהיער בשלווה ובבטחון בעצמכן,וככל שאתן מתקדמות ליציאה מהיער אתן רגועות, וקלילות, ואתן ממשיכות

והמחשבות בהירות והנשימה שליווה, ותחושת השמחה ממלאת את הגוף שלכן.

ועכשו חיזרו לכאן ועכשו בקצב אישי. תודה.

תהליך לסיום הסדנא "

קחו 3 נשימות עמוקות, ונישפו לאט, ובנשיפה שחררו את הדאגה, המתח, העייפות, את כל טירדות היום,

אתן יושבות בנוח, הנשימה שליווה, הגוף רגוע, ואתן יודעות שאתתן מוגנות.

אתן יודעות שאנו מסיימות את המסע המשותף שלנו היום, וזה משמח, כי עברנו יחד כברת דרך מלאת

חוויות, ואתן צברתן לארך המסע ארגז כלים לשירותכן תמיד , בכל עת שתיזדקקו לו, וזה מקנה הרגשת טחון ומחזק את היכולויות שלכן. הנשימה רגועה, העיניים עצומות ברכות, ואתן מדמיינות את עצמכן

במקום הטוב שלכן, בטבע או בבית, והמקום מלא באנרגיה טובה ומחזקת, שבו לכן בנוחות , והתחברו

לאנרגיה הטובה של המקום.

קחו לכן נשימה עמוקה של האנרגיה הטובה ובנשיפה תרגישו את הגוף רפוי יותר ומתרווח יותר.

ועכשו תקשרו חוט זהב סביב המתניים והעמיקו אותו באדמה, וכך תיצרו חיבור לאמא אדמה להרגשה בטוחה יותר. ומולכן אתן רואות ענן, ענן לבן בוהק כמו פנינה, ענן רך כמו פוך נעים ומזמין,

עלו על הענן שלכן , ונצא למסע בזמן.

הענן חמים ונעים, ממש מחבק ומגן עליכן, והענן מתרומם ומתרומם לאט לאט ומתחיל לרחף לו ואתן עליו מוגנות, כי אתן יודעות שכלום לא יפגע בכן על הענן שלכן, והענן מרחף לו אל זמן –עבר-.

ועכשו הביטו למטה ואתן רואות את עצמכן מתחילות את הסדנא "אני למען עצמי", איך הייתתן? איך הירגשתן? ואלו מחשבות הטרידו אתכן? איך זה נראה על קו-הזמן? במבט לאחור. ראו ת היציבה שלכן, המבט, ומה מצב "הגיבנת השקופה" שאתן נושאות איתכן כלכך הרבה שנים.אותו מטען של כעס, ופחד, ועלבון, ובושה, ותיסכול, ועוד ועוד… מה גודלו של המטען הזה.? ואיך אותה "גיבנת" הישפיעה עליכן בהיתנהלות היומית שלכן, ראו סיטואציות שונות בחייכן שבהן עמדתן מול אנשים ומצבים קשים

ואיך פעלתן, מול אחרים, ומול עצמכן.

איך זה מרגיש לכן במבט על, כשזה כבר רחוק מכן, לא שייך לכן, ולא משפיע. שחררו את התמונות

והרגשות המתלווים אליהן, שילחו אליהן פיסת ענן שעוטפת את כל המראות ומפוגגת אותן לחלוטין.

לתמיד! המראות לא קיימים יותר גם לא בזיכרון.

קחו נשימה עמוקה והענן ממשיך במעופו, ואתן מרחפות לאזור אחר, ,לזמן הווה". ושוב אתן רואות

את עצמכן, כיום בסיום הסדנא,איך אתן מרגישות? מה מצב הגוף, האם הוא זקוף יותר ? קל יותר?

איך אתן נראות לעצמכן, מה שונה? ומה מצב "הגיבנת השקופה"? האם היא נמצאת. או מצומצמת יותר, ואיך אתן מרגישות בהיתמודדויות היום היום שלכן? ראו את עצמכן בסיטואציות שונות, ואת ההיתנהלות שלכן מולן. איזו הרגשה ממלאת אתכן? תנו לה צבע הולם, ושם למזכרת, וניצרו אותם בזיכרון. שימעו את מנגינת הלב שלכן ותרגישו איך היא ממלאת את כל הגוף שלכן , וגורמת להיתרוממות הרוח, כי אתן בטוחות בעצמכן, וביכולויות שלכן, בשליטה העצמית ושיקול הדעת.

קחו עוד נשימה עמוקה, והענן ממשיך בריחופו ואתן רגועות וסקרניות, כי הענן מרחף אל "העתיד"

ועכשו ראו את עצמכן בעוד שנה, אתן עכשו בעוד שנה. ראו את עצמכן עכשו,איך אתן מתנהלות

ביום יום שלכן, ומה מצב הגוף הזקוף, ומה עם "הגיבנת השקופה" האם היא נמצאת?

ראו את עצמכן כל כך זקופות וגאות, והנפש שלווה, ראו עצמכן כנשים שעמדו ביעדים שהיציבו לעצמן

נשים שמכירות בערכן, וכבר ניפיתם מחייכם את כל המיותר והלא שייך. ואת התמונה הזו בצבע

של תקווה וביטחון שמתאים לכן. ועכשו אתן שומעות את תרועת הניצחוןשלכן, אתמנגינת ההגשמה

והסיפוק, ניצרו אותםעמוק בזיכרון, ושימרו על הכלים שקיבלתן, שיהיו תמיד זמינים לכן לפי הצורך.

חושו את השמחה והסיפוק שממלאים אתכן, כי עשיתןמסע של הכרות עם עצמכן בפינות האפלות

ועמדתן בו בעוצמה, והשלמתן אותו בהצלחה נפלאה. "כי אתן יכולות"!

כי אתן כל אחת ואחת הטובה ביותר לעצמה, ומגיע לה שיהיה לה טוב. .

כל אחת תגיד בלב "אני הכי טובה שיש לי, ומגיע לי" קחו נשימה עמוקה מהאויר הצלול והטהור

מלאו את הריאות והגוף, ובנשיפה הענן חוזר לאיטו אל המקום הטוב שלכן ,וככל שהוא יורד

אתן שלוות , ורגועות, ובטוחות. אתן יורדות מהענןומשחררות אותו אל היקום ומודות על המסע שעשיתן איתו.

גיזרו במספרי זהב את חוט הזהב שמחבר אתכן אל אמא אדמה, ובנשימה מלאה ובשמחה אתן חוזרות לכאן ועכשו.

תודה.

לקרוא עוד על תרגיל בדמיון מודרך