אימוץ הוא הליך שמעניק לאדם מעמד חוקי של הורה על ילד שנולד ביולוגית לאנשים אחרים.

ישנם מקומות בהם מתייחסים לאימוץ כאימוץ סגור לפיו אין מגע בין הילד המאומץ לבין הוריו

הביולוגיים. וישנם מקומות המאפשרים מידה מסויימת של קשר בין הילד לבין הוריו הביולוגיים.

ידוע שמרבית מקרי האימוץ הם משום שההורים הביולוגיים החליטו שאינם יכולים לדאוג לילד בצורה

ראויה או שמישהו אחר החליט זאת עבורם.

ההורים המאמצים הם בדרך כלל זוגות שלא יכולים להביא לעולם ילד באופן טבעי.

ילדים שאומצו מברזיל אומצו בשנות ה- 80-90 וחלק מהם אומצו על ידי מסמכים מזוייפים.

כאשר התחלתי לעבוד עם שני האחים המאומצים בני השלושים לערך נראה היה שהם מוצפים כל

אחד בדרכו סביב מה שהם כינו " מערבולת שחורה".

בתחילה אפשרתי לכל אחד מהם להעלות שאלות שעולות במוחו סביבה מערבות השחורה ומעניין

היה לקלוט את התגובות של כל אחד מהם ולהכיר את האמונות והתפיסות שלהם שנחשפו באמצעות

השפה בה השתמש כל אחד מהם, תנועתיות הגוף והעיניים ואפילו טון הדיבור.

חלק מהשאלות שהציפו את החדר היו- מי קובע מי זה אבא ומי זו אמא? מה חשוב יותר התורשה או

החוויות המשותפות? האם תשעה חודשים בבטן האם יש להם ערך? מה הערך?

האם יש תהליך קבוע בכל לידה? האם כל ילד מונח על אימו לאחר הלידה כמו בסרטים?

האם המערבולת השחורה היא משהו שלא יעלם אף פעם? למה מישהו בוחר לא לרצות את הילד

שיוצא ממנו? היו עוד שאלות רבות שהציפו את החדר.

כל אחד מהאחים קיבל ממני דף בגודל של A3 והם ציירו את המערבולת השחורה שלהם.

הרשיתי לעצמי לשאול שאלות כל אחד מהם בטענה שאני רוצה להכיר את המערבולת שהם מדברים

עליה. האח הרגיש שהציור לא תואם את תחושתו הקשה.

הסיפור הקשה שעלה הוא הסיפור של כל אחד מהם. האחות נמצאה בגיל שבוע בפח אשפה ומיד

באותו היום אומצה ואילו אח הונח על מדרגות בית יתומים כשהוא בן כחודש. הוא מרגיש שהוא זוכר

את התקופה שהיה בבית היתומים. לטענתו הוא שומע את הקולות ומריח את הריח של המקום.

התפיסות של כל אחד מהם שונה האחות מרגישה שהיא אהובה ביותר שכן הוריה הביולוגיים כל כך

אהובה אותה יותר מכל אחיה שהם בחרו לתת אותה כדי שתחייה במשפחה טובה.

האח חש שזרקו אותו ואינו מצליח להבין מדוע לא רצו אותו ומה היה בו כתינוק כל כך רע שהוריו

הביולוגיים החליטו לזרוק אותו ולנתק כל מגע איתו.

עם כל אחד עבדתי עם תרגילים שונים. חלק מהתהליכים נעשו יחד ונראה היה שהעובדה שיושב

בחדר יועץ עם חוויה דומה מאפשרת ראייה נוספת ומחדדת חלק מהתחושות.

עם האח פעלתי בעיקר בכוון של הטמעת מטרות ושחרור מועקות מן העבר. והתהליך איתו עדיין

נמשך. ביקש להזמין לחדר את הוריו המאמצים.

עם האחות יצאנו מקו הזמן תוך שימוש בחלום שלה ובתרגיל של וולט דיסני ממנו בנינו יחד סיפור

מטפורי שלה. יצרנו עוגנים מתוך עולמה ואף בדקנו יחד את השימוש שלה בהם. היא בימים אלו

פועלת בכוון של הגשמת חלומה ואושר גדול לראות מה התהליך יצר אצלה.

עבודתי זו לימדה אותי יותר מהכל שגם במצבים דומים כל אחד בונה לעצמו את הסיפור שלו

ורק הוא זה היכול לתכנת מחדש את ראשו וליצור סיפור חדש.

נכתב ע"י תמי זלכה