בעמוד זה מספר תהליכי דיגום :

דיגום – קבלת החלטות מהירות במצבי לחץ נפשי או רגשי
מאת: איתן לוי  NLP MASTER PRACTITIONER

הנחה מקדימה
לעיתים אנו נמצאים במצבי לחץ (בין אם זה לחץ פיזי, רגשי, פחד מסוים וכו') ונדרשים לקבל החלטות בו במקום, לרוב, ההחלטה שתתקבל לא תהיה הכי טובה עבורנו, אך אם ניקח את ההחלטה ממקום של רוגע ושלווה, אנו נוכל להגיע להחלטה הטובה ביותר באותו רגע נתון.

הדיגום, הדוגם והנדגם
• הפרויקט דוגם מיומנויות פיזיות וקוגניטיביות פשוטות.
• הפרויקט בודק כיצד מטפס קירות לוקח החלטות, כל צעד הוא החלטה, החלטה נכונה משמעה התקדמות במסלול, החלטה שגויה משמעה נפילה למטה מספר צעדים או התחלה מחדש של המסלול.
• הנדגם גיל, בן 34, נשוי, מטפס כארבע שנים, מטפס מסלולים ברמה גבוהה, תוך התגברות על פחד גבהים ומוגבלות פיזית קלה (עקב תאונת דרכים, אינו יכול לכופף את הרגל מעבר ל- °90 ).
• הדיגום נעשה ע"י צפייה בנדגם, ראיון בן שעתיים והיכרות אישית בת 11 שנים.
• מטרת הדיגום היא יצירת מספר פעולות פשוטות ומהירות, שיאפשרו לנו להרגיע את עצמינו על מנת שנוכל לקחת החלטות מהירות בצורה הטובה ביותר.
• מטרה נוספת לפרויקט הדיגום: ליצור סדר פעולות בסיסי, אשר כל מטפס מתחיל יוכל לעשות על מנת לשפר את ביצועיו בצורה יעילה ומהירה.

מידע בסיסי על ספורט הטיפוס
טיפוס קירות, זה ספורט שהתחיל לתפוס תאוצה רבה בשנים האחרונות בארץ, עם פתיחתם של מספר קירות טיפוס מלאכותיים, הכשרת קירות טיפוס טבעיים (סימון, דירוג ויבלוט המסלול) וכמובן מתקיימים חוגי נוער ומבוגרים עם מדריכים מקצועיים ובהשגחתם.
הספורט נחשב בטוח יחסית, כאשר המטפס מאובטח בעזרת חבל, ע"י מאבטח כל הזמן.
צורת הטיפוס משתנה בין גברים לנשים, כאשר גברים מסתמכים על יותר כוח פיזי ונשים מסתמכות על טכניקה. כאשר רמת המטפסים גבוהה, ההבדלים בין גברים לנשים נעלמים, כאשר נשים מפתחות כוח פיזי וסיבולת והגברים מפתחים טכניקה.

הטיפוס כמטאפורה לחיים
הרבה מטפסים מתחילים מתקשים בטיפוס מסיבה אחת, כאשר המטפס מכניס עצמו ללחץ, אפילו קל, זה יוצר מעין לולאת פידבק שהולכת וגוברת, וגורמת לאבדן כוח רב ואנרגיה ולבסוף לנפילה ואכזבה מהכישלון.
בטיפוס, כמו בחיים, אנו נדרשים לקבל החלטות מהירות תחת לחץ.
מצבו הטבעי של הגוף הוא עם שתי הרגליים על הקרקע, יציב וחזק. אם הבסיס שלנו מתערער אנו יכולים למעוד וליפול, אולי אפילו להיפצע. הנפש, כמו הגוף, גם כן צריכה להיות יציבה, כאשר הבסיס מתערער עקב אירועים רגשיים, לחצים או פחדים, תהליך קבלת ההחלטות שלנו נפגע, ואנו עלולים לקחת החלטה שתגרום לנו "לנפילה" (אכזבה, תחושת החמצה, כישלון).
בטיפוס, בדומה לחיים, המטפס צריך לעלות צעד אחר צעד, כשכל צעד שונה מקודמו, כל צעד נכון מקרב אותנו להצלחה, וכל טעות יכולה להוביל במקרה הטוב לאובדן כוח ואנרגיה, במקרה הרע לנפילה והתדרדרות של מספר צעדים אחורה.
פרופיל הנדגם כמודל להצלחה (אמונות וערכים)
לאחר היכרות בת 11 שנים עם גיל, אני יכול בבטחה להגיד שהוא אחד האנשים הנחושים ביותר שהכרתי, הוא הצליח להתגבר על מכשולים רבים, תוך כדי הצבת מטרות והשגתם.
לפני כ-12 שנים, גיל עבר תאונת דרכים, ברך ימין התרסקה וחוברה מחדש ע"י שישה ברגים, הוא אף ציין פעם שהרופאים אמרו לו שרוב הסיכויים שהוא יצלע למשך שארית חייו.
כאשר הכרתי את גיל, כשנה אחרי התאונה, (אם הוא לא היה מספר לי) אי אפשר היה לנחש שהוא עבר תאונה כזו. היינו בהרבה טיולים ביחד, טיולים למיטיבי לכת, כאשר הוא תמיד סוחב את התיק הכי כבד, עוד הולך בראש כשהוא מנסה להאט את עצמו כדי לחכות לשאר הקבוצה.
גיל מצטיין ומתבלט בכל דבר שהוא אוהב, בין אם זה בעבודה (כמנהל רשתות), בטיולים שלנו, בריקודי סלסה, נהיגת שטח ועוד.
דוגמא נוספת לנחישות המדהימה שלו, שהדהימה גם את הסובבים אותו, גיל עבר ניתוח נוסף בברך לתיקון קרע ברצועה, תוך שבוע הוא כבר התהלך ללא עזרה, ותוך שבועיים ממועד הניתוח כבר חזר לפעילות רגילה לחלוטין, ואצל גיל "פעילות רגילה" זה אומר לטפס מסלולים ברמה גבוהה או טיולים רגליים מאתגרים במיוחד.

ראיון עם הנדגם:
ערכתי עם גיל שני ראיונות, כשעה כ"א, ובזמנים שונים, הראיון הראשון התבצע בין טיפוסים על מסלולים שונים, הראיון השני התבצע לאחר יום טיפוס במצב של מנוחה ורגיעה מוחלטת.

שאלה: מתי אתה מתחיל לחשוב על איזה מסלולים לטפס?
תשובה: בד"כ אני מכיר את המסלולים הקיימים באתר שאליו אני מגיע, אם זה מקום חדש אני בודק באינטרנט, יש דירוגים והכול מפורט. במידה ויש לי פרויקט (מסלול שלא הצלחתי לפתור) באתר מסוים, ארצה לחזור לשם על מנת לסיים את המסלול. (סיום המסלול – טיפוס מתחילתו עד סופו, בלי נפילה או מנוחה על החבל).

שאלה: כאשר אתה מגיע לאתר הטיפוס, מה סדר הפעולות שאתה עושה?
תשובה: כאשר אני מגיע למקום, הולך להתפנות על מנת להיות קל יותר, כאשר אני קל יותר אני יותר מצליח. אני חושב על המסלול הקשה ביותר אותו אני הולך לעשות באותו יום, במידה ואני במקום חדש, אני מתחיל עם מסלולים קלים לחימום ועובר לקשים. לעיתים אין לי מספיק מוטיבציה לטפס, אז אני דוחה את ביצוע הפרויקט.

שאלה: כאשר אתה עומד לפני הטיפוס במסלול קשה, מה אתה עושה?
תשובה: תוך כדי נעילת הנעליים וקשירת החבל, אני לומד את המסלול על מנת למצוא פתרונות לבעיות שעתידיות לצוץ. בוחן את השלושה – ארבעה צעדים ראשונים, נקודות אחיזה לידיים ולרגליים, נקודות מנוחה ונקודות שיכולות להכשיל.
חושב.. הנה זה מתחיל..
ממש לפני תחילת הטיפוס, נאנח (מוציא את כל האוויר מהריאות) ואז מתחיל לטפס.

שאלה: מה מלחיץ אותך בטיפוס על המסלול?
תשובה: יש לחץ בטיפוס על מסלול חדש, הלחץ מגיע ממקום של "לסגור" אותו (לסיים את המסלול מתחילתו ועד סופו בלי ליפול או לנוח על החבל) במכה ראשונה. במידה ונפלתי, עדיין יש לחץ, אבל מסוג שונה.

שאלה: מה אתה מרגיש כאשר אתה מצליח לסיים את המסלול?
תשובה: יש נפילת מתח, דופק יורד, רגוע, מחושב, תחושה טובה.

שאלה: מה אתה מרגיש כאשר אתה לא מצליח לסיים את המסלול או שנפלת באמצע?
תשובה: אם נפלתי זו תחושה לא טובה, אם נפלתי על שטות אז אני מתעצבן. במידה וזה פרויקט קשה שאני עובד עליו הרבה, אני יודע שאני עוד אחזור לשם לסיים אותו.

שאלה: מה הדבר הראשון שגורם לך לפחד, ומתי זה מתחיל?
תשובה: הכישלון, זה מתחיל כשנכנסת המחשבה על טיפוס המסלול.

שאלה: איך אתה עושה את הצעד? (תהליך קבלת ההחלטה לביצוע הצעד)
תשובה:
• מסתכל על האחיזה הבאה, לאן אני צריך להגיע.
• בוחן אחיזות שונות, איפה יהיה הכי נוח לשים את הידיים והרגליים.
• מחפש סימני מגנזיום שהושארו ע"י מטפסים אחרים.
• מקפיד על נשימות סדירות ולפעמים מזכירים לי מלמטה (המאבטח) לנשום.
• מנער ידיים, לשחרר אותן כדי שלא יתעייפו.
• מוודא שיש לי מספיק כוח ואני מסודר טוב מבחינת הגוף.
• חושב אם אני אצליח להחזיק באחיזה הבאה (אולי אין לי מספיק כוח לזה), ואז או שאני מותר או שאני מנסה.
• במקרים מסוימים אני אסתכל קודם על אדם אחר מטפס, אם אני יודע שהוא טוב ממני והוא לא מצליח, אני חושב שגם אני לא אצליח, וההיפך, אם אדם פחות טוב ממני מצליח, אז אני חושב שגם אני אצליח.

סדר פעולות הדרושות למטרת טיפוס טוב
הכנה מוקדמת:
1. חשוב לדעת את רמת הטיפוס שלנו ודירוג המסלול שאנו מעוניינים לטפס.
2. הכנה נפשית, לראות את המסלול בעיני הדמיון, ולראות את עצמינו מטפסים אותו.
3. לפני תחילת הטיפוס לעשות חימום על מסלולים קלים.
4. כאשר ניגשים למסלול, להסתכל עליו ולחפש היטב את הצעדים הראשונים ונקודות כשל. (לחפש אחיזות) אם יש אופציה, להסתכל על אדם שטיפס את המסלול ולבחון את תנועותיו.
5. לטפס כאשר הגוף קל, בלי דברים מיותרים מחוץ או פנים הגוף.

הדרך למעלה:
6. לאחר ההכנה המוקדמת, להוציא את כל האוויר מהריאות ולהתחיל לטפס.
7. לשמור על נשימה סדירה.
8. להסתכל היכן אנו שמים את הרגליים ואת הידיים.
9. לנער ידיים, ונשימה סדירה.
10. להסתכל על האחיזה הבאה, לוודא שהגוף מוכן ובתנוחה טובה ולצאת אליה.

יישום המודל בביצוע החלטות מהירות בחיי היום-יום
על פי ההנחה המקדימה, כאשר אנו נדרשים לקבל החלטה ואנו נמצאים תחת לחץ, אנו צריכים להביא את עצמינו למצב של רגיעה.
לפי מודל הטיפוס וכמובן בהתאם לכמות הזמן שיש לנו לכל החלטה:
1. בהתאם להחלטה שאנו צריכים לקחת, לשאול את עצמינו האם יש בידינו את הידע הדרוש?
2. לדמיין את עצמינו לאחר שלקחנו את ההחלטה, התוצאות וההשלכות.
3. לחפש את נקודות האחיזהשליטה שיש לנו בהחלטה הזו וגם את נקודות הכשל.
4. לבדוק האם מישהו עמד באותה סיטואציה בעבר וללמוד ממנו.
5. לקחת החלטות כשהגוף קל, כלומר, כששבעים ואחרי ביקור בנוחיות.

שיטות להבאת הגוף למצב רגיעה בצורה מהירה ולהחזרת השליטה:
1. להקפיד על נשימה סדירה (מאוד עוזר לעצום עיניים תוך כדי הנשימה)
2. בהתאם למקום שבו אנו נמצאים, לקום מהכיסא, להסתובב קצת, לנער ידיים.
3. לאכול משהו או ללכת לנוחיות, להשתדל לא לקחת החלטות כשהגוף "כבד".

יצירת תהליך
ניתן ליצור תהליך פשוט על מנת להטמיע את ההתנהגויות ודרכי החשיבה האלה, בעזרת טכניקות מה-NLP כמו TIMELINE, או מחולל התנהגות חדשה. ניתן כמובן לשנן את רשימת ההתנהגויות למטרת הטמעה בעבודה עצמית.

התאמת המודל
מודל הטיפוס מתאים לכולם, רצף של התנהגויות פשוטות שקל לזכור ולהטמיע.
כמו כן, גם מודל קבלת ההחלטות המהירות יכול להיות ישים עבור כל אחד, בכל זמן.

ניסוי ובדיקת המודל
בתור מטפס, התחלתי ביישום המודל על עצמי, שמתי לב שגם בטיפוס על מסלולים שטיפסתי בעבר וגם בטיפוס על מסלולים חדשים, אני הרבה יותר רגוע, לוקח החלטות בצורה יותר שקולה, מאבד פחות כוח, מצליח יותר ומסיים את הטיפוס עם מוטיבציה להמשיך לעוד אחד.