מטרת הפרויקט הוא לדגום את המיומנות היצירתית אשר באמצעותה ניתן להפוך כל ידע מעניין למפגש של סדנה חוויתי. פרויקט הדיגום שלי שואף לתת כלים ופיתוח מיומנויות, על מנת להיות בעלי יכולת להעביר את הידע שצברנו לסדנאות חווייתיות אשר נוגעות בנפש ורגש האדם.
מה שהניע אותי לדגום את הנושא הזה, הוא צורך עז אחרי לימוד של הרבה שנים להעביר את הידע שרכשתי לסדנאות חווייתיות אשר המשתתפות בהן יצאו עם חוויה משמעותית, אשר מחברת אותן לנפש ורגש, סדנאות אשר יגרמו לחיבור לנושא ולהנעה לשינוי.
הרגשתי שיש לי הרבה מה לתת ואנני יודעת איך להעביר את מה שלמדתי הלאה, כדי לגרום לעוד טוב בעולם כמו שקרה לי אחרי לימוד של שנים את נושא המודעות העצמית ודפוסי השינוי והתקיעות שלנו כבני אדם.
החלטתי לדגום את רות ונטורה – אמנית ויוצרת, עוסקת כבר שנים רבות בסדנאות לפיתוח היצירתיות, במפגשים לנשים ולילדים (בצורה פרטנית או בקבוצה) אשר רוצים לפתח ולהוציא את הצד היצירתי שבהם. בעלת סטודיו לאומנות, ועוסקת בהעברת השתלמויות למורים ואנשי חינוך ברכישת מיומנות להעברת ידע בצורה חווייתית.
המטרה שלי לעזור לכל מומחי התוכן למיניהם על מנת לתת להם כלים לפיתוח היצירתיות ויכולת העברת מסרים בצורה חווייתית. החוויה יוצרת אצל המשתתף חיבור עמוק יותר לנושא ויוצרת הנעה גדולה יותר ליישום, הפנמה ושינוי.
המוצרים שאני שואפת להוציא לאור בעקבות פרויקט הדיגום הם סדנאות לנשים ונערות בנושא זוגיות, ומציאת זוגיות.
במהלך פרויקט הדיגום עברתי תהליך אישי מרתק אשר במהלכן גיליתי את אבני הדרך למפגש יצירתי פנימי.
נפגשתי עם רות ונטורה כמה פעמים על מנת להבין, ללמוד ולדגום "איך זה עובד". במהלך המפגשים עם רות גיליתי שיש אוסף של מיומנויות ומטה פרוגרם על מנת לפתח את המיומנות היצירתית אשר תעזור לנו להעביר ידע מעניין לחוויה.
אפרט בפניכם את אשר גיליתי, ואתמקד אחר כך בחלק החשוב ביותר העיקרי, והמשמעותי אשר הפנמתו תתרום לבניית המיומנות היצירתית.
איך להפוך ידע מעניין לסדנה חווייתית?
הבחנה בין: מה ? לאיך?
הסבר:
על מנת לבנות סדנה חווייתית אנו צריכים לעשות קודם הבחנה בין מה אנחנו רוצים להגיד, מה המסר, מה הנושא.
לבין איך לעשות את זה.
כשברורה ההבחנה הזו, וכשה "מה" ברור ניתן להתקדם לשלב ה"איך" לעשות זאת בצורה יותר ברורה וממוקדת.
במהלך פרויקט הדיגום מיפיתי את המטא פרוגרם של רות, ולהלן מה שגיליתי:
1. כיוון המוטיבציה – חיובי מאוד, מונע מתוך תשוקה גדולה "להעביר את המתנה שקיבלה הלאה".
2. סיבת המוטיבציה אופציונאלית, צריכה תמיד שיהיו לה הרבה אפשרויות בחירה, וחופש פעולה.
3. מקור המוטיבציה פנימית – חיה מתוך תחושת שליחות עוצמתית.
4. ערוץ מועדף לקליטת מידע הוא ויזואלי כשהמערכת התומכת היא תחושתית.
5. חזרת הדגמה לשם שכנוע – אוטומטי, מאמינה לכל דבר.
6. מסנן יחסיות – דומה עם השתנות איטית. כשמגיעה למקום שונה זה מעורר בה התנגדות, וכשהיא מוצאת את הדומה היא נרגעת.
7. פעלתנות ויזמות – פרואקטיבית, בעלת מיקוד שליטה פנימי.
8. סגנון עבודה – עצמאי, בדרך כלל נוטה לעשות הכל בעצמה.
9. סוג עיסוק מועדף – אנשים, אוהבת ליצור בשביל אנשים. כנ"ל לגבי יצירת עניין ראשוני – אלו האנשים, אחר כך מה יהיה החומר.
10. נקודת מבט – רות מסוג האנשים של התמונה הגדולה, אחר כך רואה את הפרטים.
11. קו הזמן של רות עובר דרך הגוף שלה.
12. מוקד תשומת הלב – נעה בין הגופים. קודם רות מנסה להיכנס לראש של האחר, כלשונה " אני נכנסת לדמות של האחר, עד שהוא ואני מתמזגים לאחד". לאחר מכן היא נעה בינה לבין האחר.
לאחר ניתוח המטה פרוגרם, ערכתי מיפוי 6 רמות לוגיות של רות ונטורה :
1. ייעוד – הייעוד של רות הוא להיות צינור כדי להשפיע טוב ושמחה.
2. זהות – רות פועלת מתוך זהות של ילדה פנימית משוחררת.
3. אמונות וערכים – האמונות שמניעות את רות:
"לכל דבר יש פוטנציאל"
"הולכת למקומות שיש דלתות פתוחות"
"לא להיות משועבדת לחומר"
"מה שלא יהיה אני יסתדר"
"החיים יפים, יש מקום לכולם"
"הכל אפשרי"
"אני עושה מה שבא לי, ושהעולם יתפוצץ, אל תגידו לי מה לעשות" (מתאים לזהות הילדה הפנימית לא? (
הערכים: צחוק, ידע, אמונה, חיבור בין אנשים, שיתוף, חוויה, להנגיש יצירה לציבור, משמעות, לגעת באדם, שמחה, שפע, הקשבה.
4. מיומנויות ויכולות – לראות בכל דבר את הפוטנציאל שלו, יכולת להקשיב וללוות את המשתתף לאמת הפנימית שלו, לתת למשתתף הרגשה שהיצירה היא שלו. יכולת ארגון של הידע שנצבר ע"י כתיבה.
עובדת על פי מודל שהמציאה הכולל : פירוק, הרכבה, וחיפוי. (מודל שלא ארחיב עליו במהלך עבודת הדיגום).
בעלת מיומנות חשיבה החושבת קודם על הכלל ולאחריו על הפרטים. רואה את המכלול ואז מפרקת אותו. בונה כל יחידת סדנה בנפרד ואז משלבת ומאחדת את כולן למקשה אחת רציפה. בודקת מה נכון בשבילה ומה נכון למשתתפים ע"י חיבור והזדהות לעמדה שלהם.
בודקת כמה האפשרויות שהוצעו פרקטיות ויעילות למשתתפים.
5. התנהגויות – חוקרת את התחום והנושא שרוצה ליצור בו ע"י: קריאה על הנושא, צפייה בסרטונים, חקירה באינטרנט, שואלת אנשים.
מחפשת אפשרויות לעשות אחרת ע"י ניסוי ותהיה. מתנסה בעבודה בחומרים שונים. איסוף ידע ולמידה על חומרים שונים ועמידה על טיבם.
בודקת מה הידע שרכשה בעבר שיכול לעזור לטובת יצירת הנושא.
הימצאות הרבה בשקט ללא רעשי רקע (ללא מוזיקה, ללא חדשות).
6. תוצאות – הפקת סדנאות חווייתית, העברת קורסים בנושא אומנות ויצירתיות, הוצאת דיסק, הוצאת סרטונים.
לאחר הדיגום והניתוח שעשיתי ממה שעלה מדבריה של רות, ניסיתי להבין מתוך רצף הדברים מה הנקודה המשמעותית והקריטית ביותר לצורך בניית סדנה חווייתית מתוך ידע נרכש. חשתי מתוך המפגש עם רות שזאת נקודת הזהות האישית.
החיבור לזהות של ילדה פנימית הוא המשמעותי ביותר בכל תהליך של בניית סדנה חווייתית.
כשדיברתי על כך עם רות אכן התברר שתחושתי נכונה.
הדבר הראשון בתהליך יצירת סדנה אחרי בירור ה"מה" אני רוצה להעביר , הוא החיבור לילדה הפנימית הנחוצה למען תהליך יצירת חוויה.
שאלתי את רות איך ניתן להתחבר לילדה הפנימית?
הבנתי שחיבור לילדה הפנימית זהו בעצם בנייה של תהליך, זאת בנייה של דרך, דרך ללא תוצאות ספציפיות. היות וילדים נמצאים בחוויה בכאן ועכשיו הם לא חושבים על תוצאות הן פשוט מגיעות.
הבנתי שהחיבור לילדה הפנימית זאת דרך ומהות שאנחנו צריכים לפתח ללא קשר לבניית סדנה ספציפית אלא כחלק ממהלך כולל של להיות בזהות של אומן יוצר ומפתח.
החיבור לילדה הפנימית, זאת הוויה שצריך לפתח בדומה לפרויקט חונכות של מבוגר וילד. האידיאל הוא להקדיש שעתיים בשבוע על מנת לפתח את הזהות הזאת. במהלך הזמן הזה ליצור אוסף של חוויות ילדיות : טיולים, פיתוח האומנות והיצירה, ריקוד, מוזיקה, בישול ועוד בעצם כל אותם דברים שאהבנו כילדים וכבר איננו מקדישים להם יותר זמן ופנאי.
בנוסף לכך ליצור עוגנים חזקים של עוררות המצב הנוירולוגי בזמן הכנת סדנה :
למשל ע"י העלאת דמיון של חוויות ילדות מהעבר הרחוק או הקרוב יותר, שמיעת שיר ילדי מקפיץ, לבישת בגד מסוים, שרבוט על דף ועוד.
כל אחד מוזמן ליצור לו את העוגן החביב עליו: ראייתי, שמיעתי, תחושתי, ריח או טעם – ולהשתמש בו לפני הכנת שלב ה"איך" בסדנה על מנת לבנות חוויות מתאימות מהמקום הילדי היוצר, החוויתי מעצם מהותו, להתחבר למהות שאוהבת את הדרך ללא מחשבה על התוצאה הסופית, המאפשרת להיות במצב של ניסוי ותהייה.
וע"י כך להתחבר לזהות האופטימלית לשם יצירת סדנאות חווייתיות מעניינות, ויוצרות רושם וחיבור פנימי, המניע להפנמה ולשינוי.
לסיכום:
העבודה הזו היוותה בשבילי הליכה בדרך לקראת גילוי לחיבור פנימי ילדי בתוכי שאולי לעיתים התעמעם במשך הזמן כתוצאה מטרדות החיים. עברתי דרך לימוד המודל והדיגום של רות ונטורה, למדתי טכניקות וכלים כדי לבנות סדנה חווייתית והגעתי בסוף הביתה למקום של החיבור הפנימי לילדה שבתוכי, החיבור הזה מאפשר לי לפרוץ את המחסומים של האפשר, ולהעז לנסות ולחוות.
תודה על ההזדמנות, נהניתי מהדרך ומהגילוי .
אורטל
מהמם!!! העבודה שלי שונה לגמרי, לא הבנתי אותה כך. מעניין למה.