דמיון מודרך לעוצמה פנימית וקבלת עצמית. –  בתאל מזוז

אני מזמינה אותך להישען אחורה ולעצום עיניים, לקחת נשימה עמוקה ולהוציא אוויר.
ובפעם השנייה שאת לוקחת נשימה עמוקה אני מזמינה אותך להרגיש איך האוויר ממלא את כל בית החזה עד אפס מקום ואיך הוא יוצא לאט לאט עד הסוף.
מרגע לרגע את מרגישה יותר רגועה, הראש נשען בנוחות, הגב שוקע יותר ויותר, ואת מרגישה את עצמך יותר ויותר רפויה. החל מהמצח, הלסת, הכתפיים, הידיים, כפות הידיים, הבטן, הרגליים וכפות הרגליים.
אני מזמינה אותך לקחת נשימה עמוקה ולצאת למסע מרגיע בחוף הים.
אני מזמינה אותך לדמיין רצועת חוף ביום שמשי ונעים, את יכולה להבחין בשמיים הכחולים, בשמש המלטפת, את יכולה לשמוע את רחשי הגלים הנשברים בעדינות והציפורים המצייצות, את מרגישה את החול החם והנעים נוגע בכפות הרגליים. נעים לך על החוף?
אני מזמינה אותך את להביט בים הגדול ולקחת נשימה עמוקה, את מתקדמת לעבר הים וכפות הרגליים נוגעות בחול הלח.. את מתחילה ללכת לאורך החוף ומרגישה איך מרגע לרגע כפות רגלייך שוקעות בנוחות ובעדינות ומשאירות את החותם שלהן.
את מרגישה איך מרגע לרגע את יותר ויותר עקבית ואת מתחילה לרוץ בקלילות כשהרוח מלטפת את פנייך והגלים העדינים מלווים אותך בדרכך. את יכולה להרגיש איך מרגע לרגע החיוך שלך גדל יותר ויותר. את מבחינה מרחוק בקיר עתיק ואינסופי ובו דלת גדולה וכבדה נעולה מעץ עם מנעול גדול.
את מגיעה לקיר ונעצרת, את מביטה ימינה, שמאלה, למטה, מחפשת את המפתח למנעול ולא מוצאת אותו.. את יודעת שהמפתח הוא הדרך היחידה לעבור את הקיר ולהמשיך במסע המדהים שלך.
את מכירה את הדלת.. היא הופיעה פעמים רבות בחייך והרבה פעמים בחרת לקבל את העובדה שאין לך מפתח ובחרת לחזור אחורה. ורגע לפני שאת מתחילה להגיד לעצמך שאת מוותרת את מרגישה שהפעם יש בך את היכולת לפתוח את דלת העץ הכבדה ולהפליג למחוזות מדהימים. ומתוך ההרגשה הזאת את יכולה להבחין בדמות מוכרת וככל שהיא מתקרבת אלייך את יכולה לזהות שהיא מחזיקה מאזניים מנצנצים מזהב … היא הולכת בביטחון לעברך ואת יכולה להבחין שהמאזניים שהיא מחזיקה נשארים מאוזנים ולא זזים.
היא נעצרת מולך ואת יכולה להבחין שזאת הדמות שמייצגת את העוצמה שבך. היא מחייכת אלייך ואת יכולה להרגיש את העוצמה והביטחון שהיא מקרינה.
את מתבוננת במאזניים ולוקחת נשימה עמוקה. את יכולה להרגיש כמה הם מרגיעים אותך.
את מבחינה שבכל צד של המאזניים ישנו מפתח היכול לפתוח את המנעול.
את שואלת אותה באיזה מפתח לבחור והיא אומרת לך שאת יודעת את התשובה עמוק בפנים. את יודעת שאם תיקחי את המפתח הלא נכון לא תוכלי לפתוח את המנעול ואת שואלת את עצמך.. האם באמת יש מפתח נכון? יכול להיות שזה תלוי רק בי ? שיש בי את היכולות והעוצמה לפתוח את המנעול ולהיות במסע שתמיד חלמתי להיות בו? את מביטה על הדמות האמיצה שמולך והיא מחייכת אלייך. את מחליטה ובוחרת במפתח אחד מבין השניים, וכשאת בוחרת בו את יכולה להבחין שהוא מתחיל לנצנץ אפילו יותר וכך גם המאזניים ואת יכולה להבחין שהמאזניים לא זזים כלל אלא נשארים מאוזנים ונוצצים.
את אומרת לדמות האמיצה שבך תודה ונפרדת ממנה. את ניגשת למנעול וברגע שאת מכניסה את המפתח את יכולה לראות שכל הדלת נצבעת בנצנצים ואורות מבריקים מלטפים את פנייך.
את פותחת את הדלת בקלות ופוגשת בים הכי נוצץ שראית בכל חייך ובאמצע הים יש אי קטנטן ובתוכו אמבטיה עם הרבה בועות סבון.. בועות סבון שממלאות את כל האי והים.
את נכנסת לאמבטיה ויכולה להרגיש איך הראש מתמסר בעדינות ואיך הכתפיים רגועות וכולך מתמסרת למים הנעימים ולשמש המלטפת את פנייך.
עכשיו את יודעת כמה יכולות ועוצמה יש בך,
את מרגישה חזקה מתמיד,
בטוחה בעצמך, מקור גאווה לעצמך,
עכשיו את יודעת מה אחרים רואים בך
דוגמא לכל אדם.
את מקבלת את עצמך במקומות הטובים וגם במקומות הפחות טובים
את יודעת שהתשובה תמיד אצלך
את יודעת שמכל מקום את יכולה לקום ולצמוח מחדש.
עכשיו את יודעת שהבחירה בידיים שלך וזה מרגיש כל כך טוב ומשוחרר.
ומהמקום הזה אני מזמינה אותך בקצב שלך לקחת נשימה עמוקה ולפקוח את העיניים לאט לאט.

דמיון מודרך לעוצמה פנימית וקבלת עצמית. – בתאל מזוז