דמיון מודרך – לפתרון בעיות ( עם שאלות פתוחות למונחה) כתבה אלונה גולברג
הגוף שלך רגוע ונינוח.
הנשימה איטית ורגועה.
הגוף נעשה כבד יותר עם כל נשימה.
הנשימה ממלאת אותך באנרגיה נקייה. בנשיפה המתח והעייפות נעלמים.
הנשימה מממלאת אותך באנרגיה טהורה. הנשיפה משחררת אנרגיות שליליות.
נשימה איטית של אנרגיה טהורה ממלאת את החזה ,הבטן , עצם הבריח. נשיפה מקלה על הגוף מכאבים בעצם הבריח, בחזה ובבטן.
המחשבות שלך שקועות בנשימה. המוח שלך צלול.
יחד עם הנשימה אנו צוללים לעולמך. זה העולם שלך והחוקים שלך. אתה רוצה לבדוק את עצמך. ועם אותה נשימה אתה מוצא את עצמך בעולם הטבע שלך.
אתה רואה שדה. הגוף שלך מרגיש את הבריזה החמה. אתה ממשיך ללכת ורואה שביל. אתה שומע את צעדיך, הצליל רך ונעים. השמש מחממת אותך. אתה מאוד מרוצה. אתה מיישר את הבגדים שלך, תשים לב במה אתה לבוש. ועכשיו אתה על השביל. מרחוק רואים אגם הוא מאוד יפה. אתה נמשך לשם, יש שם משהו מאוד חשוב עבורך. אתה הולך על השביל, הוא יפה מאוד. אתה רואה אבן קטנה על שביל, היא מונעת ממך ללכת הלאה. מה תעשה עם האבן?
- אני אקח אותה איתי.
לקחת את האבן. האם אתה נושא אותה בידיים שלך?
- כן.
מה אתה רוצה לעשות איתה?
- אני רוצה לזרוק אותה לאגם.
יחד עם האבן אתה הולך רחוק יותר, רואה מרחוק אגם. אתה ממשיך בשביל. ורואה אבן נוספת על השביל, גדולה מזו שבידיך. מה אתה מתכוון לעשות איתה?
- אני אעבור סביבה.
אתה עוקף את האבן. אתה הולך רחוק יותר, עדיין יש לך את האבן הראשונה בידיים שלך?
- כן.
אתה מסתכל על האבן שלך. תסתכל על השביל, אתה רואה שם אבן אחרת, גדולה בהרבה מהקודמת. היא מונעת ממך ללכת על שביל. המעשים שלך?
- אני אעבור מעליה.
האבן הראשונה שלך עדיין איתך?
- כן.
האם אתה זוכר מה אתה רוצה לעשות?
- כן. אני אזרוק את האבן לאגם.
אתה הולך רחוק יותר, קצת קשה לך ללכת עם האבן. הידיים שלך תפוסות. האבן עדיין איתך?
- כן.
אתה רואה איך השביל יורד לתעלה. יש קרקע גבוהה משני הצדדים, השביל יורד לתעלה. אתה הולך על השביל, משני הצדדים אתה מוקף בחומות האדמה. אתה רואה אבן ענקית בדרך, היא גדולה מאוד, אתה לא יכול לעלות עליה. אתה מסתכל על האבן, ומרחוק אתה רואה את האגם. רצית מאוד להגיע אליו. אבן ענקית לפניך. מה תעשה?
- אני אשים את האבן שלי על האדמה. אני אטפס עליה. ובעזרת האבן אני יכול לטפס על האבן הענקית.
אתה על סלע ענק. אתה גבוה. וכמעט הגעת לאגם. השביל אחרי האבן הענקית מגיע לאגם. מה אתה עושה?
- אני מחבר את רגלי על קצה אבן ענקית, מגיע עד האבן הראשונה שלי על הקרקע. אני מרים אותה. ואני יורד מהאבן הענקית לאגם.
כל הכבוד. הגעת עד הסוף. והנה – האגם לפניך. אתה מרוצה מעצמך. אתה מאוד מרוצה. אתה זוכר מה רצית לעשות? מה אתה רואה.
- אני רואה את האגם, רגוע. אני מתיישב ומסתכל עליו.
והאבן שלך?
- כן. היא לידי.
אתה זוכר מה רצית לעשות איתה?
- כן. אני לא רוצה לזרוק אותה לאגם. שמתי אותה לידי ואני נהנה מהיופי.
ספגת את כל האנרגיה הטהורה, אתה טעון בחום ואושר. עשית את דרכך לאגם, מה שמתגמל אותך באנרגיה טהורה. אתה נושם אותה פנימה. ואתה חוזר לשדה שממנו באת. עם האנרגיה הטהורה שספגת. אתה הולך בחזרה?
- כן.
מה בידיים שלך?
- שום דבר. לא אקח איתי את האבן, השארתי אותה שוכבת ליד האגם.
אנחנו חוזרים לשדה, הדרך חזרה הפכה למהירה מאוד, השארת את כל הבעיות שלך. זה מאוד קל בשבילך. אתה בשדה. תודה לעצמך על מה שעשית; על העובדה שגילית בעצמך את העולם הזה שלך; על כך שאפשרת לעצמך לעשות כל מה שרצית. תודה לעצמך שקיבלת לעצמך אנרגיה וכוח טהורים. שבח את עצמך. אתה נושם פנימה, ועם הנשיפה אתם נישא מעולמך אלינו. קח נשימה נוספת ועם נשיפה תפקח את העיניים. תחייך אל עצמך. תנענע את הכתפיים והידיים.
הסבר:
אבנים – בעיות שהולכות וגדלות.
האגם הוא המטרה.
הדרך שאתה עושה היא איך אתה פותר את הבעיות עם הופעתם.
הבעיה הראשונה. (אבן)
- נכנסת לך לראש ואתה מעדכן את המטרה שלך (עכשיו אתה כבר לא הולך לאגם, אלא רוצה לזרוק את האבן לאגם). כלומר, אתה רוצה להיפטר מהבעיה כשאתה מגיע למטרה. בהחלטה שלך, אתה לא מרפה מבעיה זו עד הסוף.
אתה פשוט עוקף את הבעיה השנייה (אבן).
אתה עובר מעל הבעיה השלישית.
אתה פותר את הבעיה הרביעית בעזרת הראשונה. ברגע זה אתה משתמש בבעיה הראשונה שלך כדי להוציא ממנה את הניסיון הדרוש כדי לפתור את הבעיה הרביעית. אתה ממשיך לשאת איתך את הבעיה הראשונה.
כשאתה מגיע למטרה. אתה זוכר את המטרה האמיתית שלך, ולא את המטרה שהתאמת כאשר התמודדת עם הבעיה הראשונה. אתה נהנה ממשימתך שהושגה ומשחרר את הבעיה הראשונה שלך. אתה משחרר את הבעיה הראשונה שלך, היא כבר לא מפריעה לך, ואתה כבר לא רוצה לקחת אותה איתך.
שחררת את הבעיה שלך ופתרת את כל האחרות.