שליטה במשקל והמנעות מאכילה ללא גבולות – מאת: מיכל שלזינגר ורוני ארז

אתה עכשיו שוכב על המיטה / או יושב על הכסא – אתה מקשיב לצלילים החרישיים בחדר-
מוסיקה שקטה
איוושת המזגן
אם תקשיב היטב אתה יכול לשמוע גם צלילים רחוקים יותר…

אתה מרגיש את המיטה תחת גופך את מגע הראש על הכרית.
הגב והישבן על המזרון….
כפות הרגליים.

אתה מתחיל להקשיב ולהיות מודע לנשימות שלך כיצד עם כל שאיפה בית החזה עולה והכתפיים עולות ועם כל נשיפה בית החזה והכתפיים יורדות.

כעת אתה מוזמן להקשיב לקול שלי ולהרגיש כיצד עם כל מילה שלי המודעות שלך מעמיקה פנימה…

אתה מוזמן לערוך סיור באמצעות המודעות שלך לתוך הגוף מן הרגליים ועד לראש ולחפש מקומות שאינם רגועים או נינוחים. איים של מתח וחוסר נוחות.
בעשר נשימות הקרובות אתה מוזמן לערוך את הטיול הזה בגופך.

—
כעת באמצעות הנשימה אתה שולח רוגע ונינוחות לכל אחד מן המקומות שבהם הרגשת חוסר נינוחות…

—

כעת אתה יוצא לטיול…
היום אביבי ומזג אויר מקסים. נעים… הרוח מלטפת אותך והשמש חמימה בדיוק במידה הנכונה.
אתה מקשיב לציוץ הציפורים….
אתה אפילו אם אתה מקשיב היטב אתה שומע את משק כנפי הפרפרים.

אתה הולך בשביל הוא מרגיש לך מוכר… אתה נהנה ממה שעיניך רואה. הצלילים המרגיעים… ריח הפריחה המשכר…

והנה אתה מגיע לצומת T.

אתה מתחיל לצעוד באחד הכיוונים שנראה לך מוכר , נוח ובטוח עבורך….
מקום בו תוכל להמשיך בדרכך…
אתה הולך בשביל וככל שאתה ממשיך לצעוד בשביל של הדרך המוכרת והידועה אתה מתחיל להרגיש תחושות כבדות… נפיחות בטנית…. נשימות כבדות. כאבי ברכיים וגב… אתה ממשיך ללכת בקושי ההליכה קשה לך ואתה הולך לאט מאד חם לך .אגלי זיעה גדולים בגב ובבטן…
אתה מתחיל להבין שאתה לא אוהב את הדמות הזו שהולכת בשביל.
הרגשת מיאוס קשה עולה בך. ואתה שואל איך הגעת למקום הזה?
האם עד כדי כך אני לא אוהב את עצמי שאני מזניח את עצמי האם היה שווה להגיע למקום הזה. עכשיו כבר איני יכול לשנות כי הלחץ דם שלי מאוד גבוה, אני חולה סוכרת כבר 10 שנים…
בעיות הנשימה שלי בשנים האחרונות רק הלכו והחמירו אני לא יכול לישון בלילה בלי מכשיר הנשימה ואשתי כבר לא יכולה לישון לידי בגלל הרעש, הנחירות התזוזות שלי בלילה…
אני יודע שילדי מתביישים בי על היותי שמן ומוזנח.
אני מרגיש שאני כבר לא יכול יותר לשאת את מבטיהם של ילדי…
אשתי הולכת לבד לבילויים… לטיולים לריקודי עם היא שופעת בריאות ודואגת לעצמה ואני מצבי רק הולך ומחמיר….
אם רק הייתי בוחר אחרת לפני 10 שנים לפני שהסוכרת התפרצה… לפני שבעיות הנשימה היו כל כך חמורות.

אבל ברור לך שאתה עכשיו בזמן שאתה עדיין יכול לעשות שינוי אם תחזור לשלט תראה שצד אחד שלו ממש מואר ועליו חץ מהבהב שממש מזמין ומושך אותך ללכת לשם… ככל שאתה מתחיל להתקדם אתה מרגיש כמה נעים לך להתקדם בשביל הזה.
הצבעים שם נעימים.
אתה רואה מרבדי פרחים נפרשים לרגליך.
פרפרים מקיפים אותך… אתה מרגיש קל.. בריא … כולם חולקים לך מחמאות על כח הרצון שלך על המראה הקורן שלך.
אתה שומע את ילדיך מדברים ואת אשתך מזמינה אותך לצאת איתה לטיול…
אתה מרגיש נאה ומרשים בהופעתך… בטחון באיך שאתה נראה.

ככל שאתה מתקדם בשביל אתה מרגיש כמה דברים טובים מזמנת לך הדרך הזו… אתה נמצא בציפיה לכל יום שמגיע ולעתיד לבוא.
אתה חווה את החיים מגלה את העוצמות שיש בך…
אין שום דבר שאתה רוצה ואתה לא משיג.
אתה שמח, אנשים נהנים להיות בחברתך.

כשאתה מלא בתחושה הטובה וה עוצמתית הזו. אתה יודע ששום דבר לא יחזיר אותך להיות במקום שהיית בו בשפל המדרגה כשאכלת ללא הכרה ומבלי לחשוב על בריאותך ועל ההשלכות.

אתה מרגיש כפרש שאוחז במושכות חייך ויודע בדהרת חייך אתה האדון וזה מרגיש נפלא להיות במקום הזה.

תן לעצמך דקה לנשום עמוק ולהרגיש את התחושה העוצמתית הזו…
ולשמוע את כל מה שהסובבים אותך אומרים לך…

אתה מחייך חיוך פנימי ויודע שכל זה שלך !!!!
שזה בטוח עבורך ואפשרי לך כבר עכשיו.

כשאתה בתחושה הנפלאה והחזקה הזו לאט לאט נחזור לכאן ועכשיו….

ועכשיו לספירה של 4:

אתה מוזמן להתחיל ולחזור למודעות כשאתה יודע שאת כל מה שחוית עכשיו אתה נושא בתוכך.

4 – הזז מעט את כפות רגליך
3 – הזז מעט את כפות ידיך
2 – הזז את ראשך מצד לצד
עוד מעט תתעורר ותרגיש שמח, רענן ורגוע כמו אחרי תנומה טובה ובריאה ואתה יודע שהדברים נמצאים עמוק בכל רמות התודעה שלך.
1 – פקח עיניים.

תהליך בדמיון מודרך של שליטה במשקל והמנעות מאכילה ללא גבולות -נכתב ע"י מיכל שלזינגר ורוני ארז