אתה מוזמן לשבת בנוח ולעצום את העניים,
לקחת נשימה עמוקה. להרפות את הגוף…להרפות את הרגליים . את הכתפיים. לקחת עוד נשימה עמוקה והפעם לשחרר את הפנים. לתת לפנים להיות רפויות.
שים לב לנשימות שאתה לוקח.. ועכשיו קח עוד נשימה עמוקה שתמלא את הבטן והריאות ותנפח באוויר ושחרר החוצה..
אז עכשיו שאתה רפוי ונושם עמוק שים לב לשקט שסביבך..
אתה רק מאפשר לאוויר להיכנס פנימה.
זה הזמן לתת למודעות לינדוד לכיוון כפות הרגליים, ולדמיין אותך צועד בשביל עפר ארוך…מימינך ומשמאלך ישנה אדמה חקלאית גדולה, ועצומה. אדמה יבשה חומה וקשה..
ביום קייצי וחמים, אדמה שזקוקה למים. אתה עובר דרכה חולף על פניה במחשבה שחבל על האדמה הלא מנוצלת הזאת. והאם מישהו בכלל מודע לקיומה? האם משהו יודע על הפוטנציאל הטמון בה?! אתה חולף על פני השטח החקלאי בהרגשה של פיספוס.. וזה אפילו מזכיר לך את מפת החיים שלך, כחיים לא מנוצלים הייטב עם פוטנציאל עצום.
אבל אז שבוע לאחר מכן אתה שוב מגיע לאותו המקום. והפעם אתה רואה את האדמה רטובה.. אתה הולך בשביל ומריח את ריח האדמה הרטובה אתה מריח את ריח השינוי..ולוקח נשימה גדולה ועמוקה. ואז מעלה בראשך מחשבות טובות ובריאות, למרות הקושי להאמין שמשהו טוב יצא מן האדמה הזאת. אבל משהו בך אופטימי. משהו בך אומר לך להיות סבלני!
אתה ממשיךלהגיע אל אותו המקום פעם בשבוע ולראות לאט לאט שמשהו קורה שם!!
גיבעולים דקיקים וחלשים צמחו שם.. אתה מתמלא בשימחה ואושר אמיתי כאילו הן תובנות שצמחו אצלך בחייך..
שבוע לאחר מכן אתה מגיע ורואה עלים גדולים וירוקים צומחים. אתה רואה כמות ענקית של ירוק. כך אתה מבין שלאט לאט עם הרבה סבלנות והתמדה דברים טובים קורים.
ושוב מגיע שבוע נוסף ומגלה כבר את הגיבעולים בגודל מכמעט מגיע אליך לכתפיים. כמעט כבר לא רואים את האדמה.
ובסוף הגיבעול שמלא בעלים גדולים וירוקים.. אתה רואה עלי כותרת בצהוב בוהק שמזכירים לך את השמש החמה והמלטפת. את האופטימיות שבחייך. אתה יודע שכרגע רק הגיבעולים ועלי הכותרת צמחו.. אבל הפרי? יש לו עוד זמן.. עדין צריך שמש. עדיין צריך מיים כדי ליפרוח ולהחתחזק.. אתה נותן לו עוד קצת זמן לפני שאתה קוטף. .
ככל שאתה את המראות המרהיבים האילו. כך אתה מגלה יותר ויותר סבלנות בחייך. כך אתה אופטימי. רגוע יותר. ויודע שכל דבר הוא תהליך ומצריך סבלנות. אתה מגיע לשם כמה שבועות אחרי.. והפעם אופיטימי מתמיד! אתה כבר מאמין בעצמך ויודע מהי סבלנות אמיתית. ולאן זה לוקח אותך. הפעם… אתה מלא כוחות חדשים.
אתה אתה מגלה שדה חמניות גדול ומרהיב ביופיו. חמניות חייכניות שפונות כולן לצד אחד, לכיוון השמש החמה כולן עם הפנים לכיוון האור. עם הפנים למקום החיובי והנכון עבורן, ועבורך. אתה לומד הרבה מהחמניה… ריח בושם באוויר.. וברוח המלטפת. אתה רואה את החמניה מלאה בגרעינים בשלים. אתה יודע ומבין איך גם אתה פורח בליבך בנישמתך. ואתה מלא בחכמה ובידע. אתה בשל. ואתה מלא בכל טוב! ואז אתה מרגיש איך אתה עם הידע והתובנות האילו אתה יכול לצאת לדרך. ולהגשים את עצמך! ולזכור תמיד כמה הסבלנות היא החשובה ביותר במסע חייך! אתה זוכר להנות מהדרך, להנות מהנוף תמיד. גם אם הוא לא ציבעוני ומניב פירות מייד. אתה נהנה מהדרך ומהחוויה עצמה. ומהגדילה שלך..ומבין שלאט לאט אתה הופך להיות חזק.יציב.יפה.שלם.וזוהר.!!!!!!
מאת תהילה אטדגי