תהליך בדמין מודרך מאת יפה כץ בוגרת הקורס
קחו מספר נשימות עמוקות מלאות ובנשיפות לנשוף את המתח, העייפות מטרדות היום, ובכל נשימה
הגוף הופך רגוע יותר ורפוי. להמשיך בנשימה רגילה ורציפה ושליווה, והשרירים רפיים.
דמיינו עצמכם עולים בשביל אל שטח טבע ראשונני ויפה, והעחיה בשביל נינוחה ואתם מביטים על הנוף
סביב, והכל שלו ונעים, כלום לא מעיק.
ואתם מגיעים אל מישור רחב ידיים, שיש בו נחל זורם, ומפל יפה,עציםגבוהים ורחבים נותני צל, משטחי דשא ירוק ופרחים צבעוניים, וגם מבניםמענינים ומזמינים, בסיגנונות שונים. טיילו בשטח וגלו את האזור
הטוב שלכם, המקום שבו אתם מרגישים הכי טוב ונעים. זוהי חלקת האלוהים שלכם. השטח הפרטי שלכם, ולשם איש לא יכול להיכנס ללא רשות מכם.
שבו לכם בנוחיות,וקחו נשימה עמוקה ובנשיפה איטית אתם שלווים יותר, כי אתם יודעים שאתם בטוחים ומוגנים במקום האישי שלכם.
ועכשו מתקרב אל השטח האישי שלכם אורח או אורחת חשובים ביותר, אל השטח נכנסת ילדה קטןה
בגיל 4 5 6או 7, והילדה עומדים מולכם ומביטה אליכם באהבה רבה, ואתם זה בזה .
הילדה הזה זה הילדה הפנימי שלכם, הילדה שהייתם פעם, והוא היא מלויםאתכםעמוק עמוק בפנים, והם היגיעו היום כדי לפגוש אתכם, להזכיר לכם את קיומם.
שימו לב איך הואהיא נראים?מה הם לובשים? התיסרוקת? ובמיוחד שימו לב לעיניים, למבט, להבעת הפנים, לשפת הגוף. מה הם משדרים לכם? איזו תחושה הם מעוררים בכם?
קחו עוד נשימה מלאה, בידיעה שאתם בטוחים מכל פגע ובנשיפה שחררו מתח או קושי שהתעורר,
ואתם יודעים שהילדה הופיעו כדי לפגוש אתכם,ולפתור יחד איתכם מצוקות מהעבר, טראומות שחוויתם,
עם ההורים, או אחים, ילדים אחרים, בבית הספר או בגן, הכל יכול להיות.היו עם הילד ותאפשרו לתת –המודע להציף את הארוע, גם אם מעורבים בו אנשים שכבר אינם איתנו פה היום.
ראו את עצמכם בסיטואציה כילדים חסרי ישע, ואת הדרך שבה היתמודדתם, כי כך ידעתם.
ועכשו הביטו על המצב כבוגרים,איך זה נראה במבט לאחור במימד הזמן? ואיך אפשר היה לנהוג אחרת.,
ואיזה פתרון נראה מתאים?
שוחחו עם הילדה שמולכם, ופיתרו יחד את הארוע,סיימו אותו, וכשתתסיימו אותו לשביעות רצונכם,
ונשימה שליווה והגוף רגוע , כי חשוב שתיזכרו שאפשר לומר הכל ללא מורא או פחד, גם אם חלק מהמעורבים כבר אינם איתנו, כי זוהי ההיזדמנות לברר ולסיים, לרפא פצעים פתוחים שמדממים כבר שנים, תנו לעצמכם את האפשרות לפתור ולסיים דברים שנותרו פתוחים. עיטפו עכשו את תמונת הסיום
באור לבן זוהר, ניצרו אותה בזיכרון, ושחררו אותה כבועה ליקום.
ועכשו אפשר גם לבקש את סליחת הילד הקטן הפנימי על ששכחנו אותו. וגשו אל הילדה חבקו אותם הרגיעו אותם, ואמצו אותוה אל ליבכם באהבה וקבלה, עם הרבה חמלה.
הביטו אל הילדה וראו- איך הואהיא נראים עכשו? ושימו לב להבעת הפנים, ולמבט העיניים, חבקו אותוה חזק עד שיתמזג בכם, איתכם באהבה וחמלה, בשלווה.
נשמו עמוק באהבה לעצמכם והקלה, ושבו מעט במקום הטוב שלכם, שימו לב לנשימה ולמצב הגוף.
הנשימה קלה והגוף רגוע ובנשימה משחררים מתח שנותר, והכל נעים ושקט.
סילחו לעצמכם ולאחרים שהיו בתהליך, ואימרו תודה על ההיזדמנות שניתנה לכם, לחיבור מחודש עם הילד הפנימי.
קחו עוד נשימה ונישפו לאט, וככל שאתם נושמים בשלווה , הגוף הופך קליל יותר ומשוחרר, הנשימה רציפה וקלה, המחשבות מתבהרות, ולאט לאט נפרדים מהמקום הטוב, וחוזרים לכאן ועכשו בקצב אישי.
תודה.